עירי י ת באר-שבע נ' הגן המלכותי קייטרינג בע"מ

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנאשמת להארכת המועד לכניסת צו הסגירה לעסק של אולם שמחות ברח' קרונמן גרשון 3 בביתנים 452 ו- 453 בבאר-שבע [להלן: "העסק"].

צו הסגירה ניתן במסגרת תיק פלילי 111/02 בבית משפט זה, וזאת במסגרת גזר דין במסגרתו עומדה הנאשמת לדין בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון [להלן: "ההליך הקודם"]. בהתאם לגזר הדין שניתן כנגד הנאשמת בהליך הקודם ביום 7.6.2007, היה עליה לסגור את העסק עד ליום 6.6.2008 [להלן: "צו הסגירה"].

אציין, כי בגזר דין שניתן כנגד נאשם נוסף בהליך הקודם, הוא הצטווה להפסיק את העיסוק בעסק עד ליום 6.10.2008.

הנאשמת לא מילאה אחר צו הסגירה השיפוטי ועל כן הועמדה לדין בתיק עמ"ק 2042/09, בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי, עבירה לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968, וזאת ביחד עם מנהלהּ [להלן: "התיק הנוכחי"]. במסגרת הסדר טיעון, נמחק מנהלה של הנאשמת מכתב האישום בתיק הנוכחי והנאשמת הורשעה ונגזר דינה. כחלק מההסדר בתיק הנוכחי סוכם בין הצדדים שייערך דיון נוסף לשם בחינת בקשת הנאשמת להארכת המועד לכניסה לתוקף של צו הסגירה.

ביום 5.7.2011 נערך דיון בבקשת הנאשמת ובא-כוחה טען כי הנאשמת מצויה בשלבים הסופיים של הסדרת המטבח ודרושה לה תקופה נוספת, של כשבועיים, לצרכי התארגנות. ב"כ הנאשמת התחייב שלא תוגש כל הודעה שלא תהיה מוסכמת, ועל כן הוריתי לצדדים להגיש הודעה מוסכמת לבית המשפט. עוד קבעתי כי אם לא תוגש הודעה מוסכמת, תהיה רשאית המאשימה להודיע על כך לבית המשפט וכי אז תינתן החלטה בהתאם.

לאחר מכן התבקשה דחייה למסירת ההודעה, ובית המשפט נעתר לבקשה והורה לב"כ הנאשמת להגיש את ההודעה עד ליום 1.8.2011.

למרות הזמן שחלף, לא הוגשה כל הודעה מוסכמת. תחת זאת, הגישה המאשימה הודעה מטעמה ולפיה היא אינה יכולה להצטרף לבקשה להארכת המועד לכניסת צו הסגירה לתוקף, הואיל ובביקורת שנערכה ביום 28.7.2011 התגלו ליקויים ונמצא כי לא בוצעו שינויים מהותיים שנדרשו, כמו גם שלא מתקיימים תנאי תברואה נאותיים, וכי העסק ממשיך להתנהל עם ליקויים רבים "במצב שעלול לסכן בריאות הציבור".

נוכח הודעה זו, אפשרתי לב"כ הנאשמת להגיש תגובתו בתוך 21 יום, ועוד קבעתי כי בהעדר התייחסות מצד הנאשמת, ידון בית המשפט בבקשה על יסוד המצוי בתיק בית המשפט.

עד היום לא הוגשה כל תגובה מצד הנאשמת.

הדיון:

בניגוד להסדרת ההליך לבקשות להארכת מועד של צו הריסה, לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, אין בחוק רישוי עסקים כל תקנות או סדרי דין לדון בבקשה להארכת מועד לצו סגירה של עסק. יחד עם זאת, סבורני כי לבית המשפט סמכות טבועה לדון בבקשה שכזו.

ואולם, ראוי שהדיון בבקשה שכזו ייערך תחת מגבלות חמורות, שכן בעצם הענות לבקשה שכזו, מתיר בית המשפט ניהולו של עסק ללא רישיון.

אני סבור, כי תנאי הכרחי (לא דווקא תנאי מספיק) למתן ארכה כגון זו המתבקשת, הינו ניהול העסק תחת תנאים נאותיים ולאחר קבלת אישורי הרשויות המוסמכות לכך.

נקודת מוצא נוספת לדיון בפנינו הינה שהמבקשת הפרה כבר צו בית המשפט [ועל כך הועמדה לדין]. שומה עליה אם כן לבוא לבית המשפט בידיים נקיות יותר ובאופן המאפשר לבית המשפט לבחון מקרה מיוחד המצריך ארכה שכזו, כשאין ההחלטה צפויה לסכן בריאותם או בטחונם של אחרים.

בעניינינו, מדובר על עסק של אולם שמחות, וכל ליקוי בו, במיוחד בתחום המזון, יש בו כדי לסכן בריאותם ובטחונם של בני אדם רבים.

כאמור, לפי הודעת המאשימה נערכו ביקורת בעסק ונמצאו ליקויים שיש בהם לסכן בריאותו של הציבור.

בנסיבות אלו, ובהעדר כל התייחסות אחרת מהנאשמת, לנוכח הודעת המאשימה, אין בידי להיעתר לבקשה.

סוף דבר:

הבקשה להארכת מועד כניסת צו הסגירה לעסק נדחית. צו הסגירה לעסק עודנו בתוקף, ויש לקיימו לאלתר.